ולמה אני כאן בשבילך
"הגעתי לכאן לא למרות מה שעברתי — אלא בזכותו."
— דנית הולי
נולדתי ילדה רגישה. כזו שמרגישה הכל, לפעמים יותר מדי. גדלתי בבית עם שני אחים גדולים, וכשהייתי בוכה — לא תמיד ידעו איך להכיל את זה. "אל תבכי, לא קרה כלום, זה יעבור" — זו הייתה התגובה הרגילה שחזרה על עצמה.
לאט לאט למדתי לבלוע את הדמעות, ללבוש שריון. להיות זו שנראית חזקה, הכל יודעת, הכל יכולה. אף פעם לא בוכה.
עם השנים הפסקתי להרגיש באמת. לא שיתפתי, לא ביקשתי עזרה, למדתי להסתדר לבד. הייתי "חזקה", "מתפקדת", "עצמאית". אבל לא ידעתי שבפנים — משהו הלך והתרחק.
מגיל מאוד צעיר חלמתי להיות אדריכלית.
מגיל 8 הייתי יושבת מרותקת מול המבנים הישנים בעיר, וחולמת איך — אם רק היו מנקים קצת את האבן, מחליפים את התריסים — איזה מבנים מדהימים הם יכלו להיות. הייתי מכורה לתוכניות שבהן משפצים מחדש רכבים ישנים... מכירים? כבר אז הייתה לי משיכה לישן, לשבור — ובעיקר לחלום על איך מתקנים.
בגיל 15 הרחבתי אומנות בשביל הניסיון, ובצבא יצאתי לעשות מכינה לעיצוב. הגשתי מועמדות רק לבצלאל. שום דבר אחר לא עניין אותי — הייתי נחושה, בטוחה שאתקבל, לא היה לי ספק. עברתי את יום המבחנים הראשון, והוזמנתי ליום השני — יום הרעיונות...
ביום מבחני הכניסה לבצלאל עברתי תאונת דרכים קשה — הרכב התהפך פעמיים ונשארתי הפוכה, תלויה מהחגורה. יום אחרי התייצבתי למבחנים. כל כך הייתי מנותקת — לא עניין אותי מה אמרו הרופאים.
בשנה רביעית ללימודים מצאתי את עצמי לא מצליחה לצאת מהמיטה. פסיכיאטרית קבעה — "את בדיכאון יקירה". הלכתי לטיפול רגשי אמיתי פעם ראשונה. פגשתי את עצמי. ואז — מהר מאוד חזרתי למסלול. לא ויתרתי על השריון.
סיימתי את הלימודים בהצלחה, והתחלתי לעבוד במשרד אדריכלים נחשב בתל אביב. דירה יפה, חברות מסביב — חיה את החלום. ואז, בערב רגיל לגמרי, ביציאת חברות שגרתית בבר, עברתי פגיעה מינית. זה היה השבר הגדול ביותר שלי. אבל גם רגע של הבנה עמוקה.
הבנתי שכל המסלול שחשבתי שאני רוצה — לא מדויק לי. שאם מחר ייבנה גורד שחקים עם השם שלי באורות ניאון — זה כבר לא ירגש אותי.
בפעם הראשונה הסכמתי לעצור הכל, באמת. יצאתי למסע שקראתי לו ״המסע בחזרה לעצמי״ — מסע של חקירה, ריפוי וחיבור למי שאני באמת.
במסע הזה שאלתי שתי שאלות עמוקות: למה אנשים פוגעים? ולמה פגיעות מיניות הן כל כך קשות? השאלות האלה הובילו אותי לגלות את מודל התעופה ולפתח את הגישה שאני מביאה כיום.